הפרעות אכילה בילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD)

26 לספט, 2017 נכתב ע"י     אין תגובות    מתוך קטגוריה: תזונה

מעבר ללקויות התקשורתיות המאפיינות ילדים ובוגרים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD), רבים מהם מאופיינים גם בקשיים בתחום האכילה. במקרים רבים, אלה קשיים שונים מאלה שנראה בקרב ילדים עם התפתחות תקינה, או בקרב ילדים עם לקויות אחרות. ייחודם של הפרעות אכילה בילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD) מעלה צורך בהערכה וטיפול ייחודיים, על ידי אנשים מקצוע אשר מכירים היטב את נושא האכילה. בין קשיי האכילה בהם אנו עשויים להתקל בקרב ילדים בספקטרום: בררנות, אכילת יתר, סירוב למאכלים, דרישה להגשת האוכל באופן מסוים, אכילת פריטים שאינם מיועדים למאכל, אכילה מהירה, חוסר עצמאות באכילה, הקאה, העלאת גירה, מגוון מאכלים מוגבל ונוקשות לגבי צבע המזון, המרקם, הטמפרטורה, הטעם (העדפה בולטת לחריף או מלוח, למשל) ואופן הגשתו (לדוגמא אכילה רק מצלחת מסוימת, במבה רק משקית צהובה וכו'). כמובן שקשיים אלו באים לידי ביטוי באופן שונה מאוד בין ילד לילד ורק חלק מהקשיים המתוארים כאן מופיעים אצל כל ילד.

הפרעות אכילה בילדים

איך מזהים קשיי אכילה?

  1. קושי במעבר לאכילת מוצקים, קושי במעבר לשתייה מכוס, שתייה מבקבוק ותזונת דייסות באופן שאינו תואם לגיל
  2. קושי בשימוש בסכו"ם
  3. אכילה של מגוון מאוד מצומצם של מאכלים, הרבה פעמים אלה יהיו בעיקר פחמימות ועמלנים (קמח, לחם, פסטה) ללא ירקות ופירות (או מגוון מועט מאוד מאלה). אצל חלק מהילדים אלה יהיו מאכלים עם טעמים חזקים (מתוק/ מלוח/ חמוץ/ חריף) או בעלי צבעים או מרקם דומה (למשל מאכלים קשים). אצל חלק מהילדים קיימת התנהגות הפוכה של אכילת מגוון רחב מאוד, למעשה הם "אוכלים הכל" באופן מאוד לא בררני.
  4. דפוסים נוקשים סביב אכילה: צורך בישיבה במקום קבוע/ שימוש בכלים קבועים/ אכילה או שתייה של כמות קבועה (למשל רק כאשר הכוס מלאה עד החצי)/ התעקשות על סדר מסויים של פריטים על השולחן/ על מלל קבוע בהתארגנות לארוחה/ על מאכלים קבועים לפי היום (קוסקוס ביום שלישי, פסטה ביום רביעי וכו')/ אכילה של מאכלים מסוימים רק במקומות מסוימים (תפוח רק בגן, טוסט רק אצל סבתא וכו')/ אכילה של מאכלים רק בצורה מסויימת (מלפפון רק כשחתוך לעיגולים, כריך רק כשפתוח וכו').
  5. אכילה מהירה, דחיסה של אוכל לפה (לעיתים עד הקאה), או לחילופין אכילה איטית ומועטה מאוד.
  6. קושי לשבת לאכול בקבוצה (עם המשפחה, בגן או בבית הספר).

אלה הן דוגמאות חלקיות, כאמור, קשיי אכילה יבואו לידי ביטוי באופן שונה אצל כל ילד.

הפרעות אכילה בילדים – גורמים.

מזהים ארבע קבוצות של תחומי קושי העומדים בבסיסן של הפרעות אכילה אצל ילדים בספקטרום האוטיסטי, חשוב לציין כי אצל רבים מהילדים ניתן לזהות מאפיינים מכמה מקבוצות אלה:

קשיי אכילה המבוססים על אלרגיות, רגישויות וליקויים במערכת העיכול. אלרגיות, רגישויות למזון ותסמינים אחרים במערכת העיכול (שלשולים, עצירויות, רפלוקס וכאבי בטן כרונים) הינם שכיחים ביותר בקרב ילדים בספקטרום האוטיסטי. תסמינים אלה עלולים לגרום לאכילה בררנית, התקפי זעם בזמן אכילה והתנהגויות בעייתיות אחרות.
קשיי אכילה על בסיס התנהגותי. במקרים רבים קשיים התנהגותיים נלמדים על בסיס קשיים אחרים. למשל, ילד שחווה כאב בטן לאחר שאוכל עשוי להימנע מאכילה גם לאחר שהגורם לכאב טופל. ילד שעקב קושי סנסורי נמנע מלשבת בארוחה, עשוי להמשיך ולהימנע גם לאחר שביצענו התאמות סביבתיות להפחתת הקושי הסנסורי.
קשיי אכילה המבוססים על לקות סנסורית. ילדים עם רגישות יתר עשויים להימנע ואף להירתע ממאכלים מסוימים, כמו גם להיצמד למאכלים מוכרים ו"בטוחים". ילדים עם תת רגישות עשויים לאכול ללא הבחנה, או לחילופין להזדקק לעירור תחושתי (למשל אכילה של מאכל חריף) על מנת לאכול. ילדים עם רגישות לריחות עשויים להתקשות לשבת ליד השולחן בארוחה בשל הריחות הרבים. קשיים סנסורים עלולים להשפיע גם על אופי האכילה- שימוש בסכו"ם, דחיסת מזון לפה וכו'.
קשיי אכילה המבוססים על דפוסי התנהגות נוקשים וחזרתיים. דפוסים כאלה עלולים להגביל את מגוון המאכלים וגם את זמני/ מיקום הארוחות, את ההתנהלות סביב הארוחות ועוד.
למה חשוב לטפל?

לקשיים בתחום האכילה, ובמיוחד לקשיים מתמשכים עשויות להיות השפעות תזונתיות ובריאותיות ארוכות טווח. לחסכים תזונתיים עשויות להיות השפעות התנהגותיות אשר עשויות לבוא לידי ביטוי בחולשה, עייפות, רגזנות, סף תסכול נמוך, ובאופן כללי, תפקוד ירוד. בנוסף, לחסכים תזונתיים עשויה להיות השפעה על התפתחות מערכת השרירים ופגיעה בגדילה. קשיים סביב האכלה ואכילה בגילאים צעירים מובילים פעמים רבות להתנהגויות נלמדות סביב אכילה (ולכן כדאי מאוד לטפל בהם לפני שמתבססות התנהגויות בעייתיות). בנוסף לכל אלה, הורים מדווחים על קשיים בתחום האכילה ועל בעיות התנהגות סביב אכילה כאחד הגורמים המרכזיים למתח נפשי ופגיעה באיכות חיי המשפחה. לאורך זמן, קשיים בתחום האכילה עלולים להתעצם ולבוא לידי ביטוי, מעבר להיבטים התזונתיים, גם בהבטים בריאותיים נוספים, כגון קושי בבליעת תרופות.

הערכה:

חשוב לבצע הערכה מקיפה בטרם מתחילים בטיפול, על מנת לבנות התערבות טיפולית מתאימה ויעילה. הערכה תתבצע על ידי איש מקצוע מומחה בתחום (מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת או תזונאית) ובמקרים רבים תערב אנשי מקצוע נוספים

היבטים אליהם יש להתייחס בהערכה:

במקרים של ילדים שהתזונה שלהם אינה מאוזנת או שאינה מספקת יומלץ לבצע בדיקות דם ולעיתים בדיקות מקיפות יותר על מנת לברר האם קיימים חסכים תזונתיים או בעיות במערכת העיכול (רגישות למזון לדוגמא, ניתן לפתור על ידי המנעות ממזונות מסוימים, ובכך להקל על כאב ואי נוחות שהילד חווה, באופן מיידי).
במידה והילד מטופל תרופתית יש לבדוק האם לתרופות שמקבל ישנן תופעות לוואי קשורות (חלק מהתרופות עלולות לגרום לעצירויות/ שלשולים/ רעב/ חוסר תאבון וכו').
הערכת יכולות מוטוריות גופניות ושל שרירי הפה (יציבה, תכנון תנועה, הפרדת תנועה וכו').
הערכת הפרופיל הסנסורי של הילד.
הערכה מקיפה של המזונות שאוכל ואופן האכילה.

טיפול:

הטיפול מותאם באופן אישי עבור הצרכים של כל ילד ומשפחתו, על כן הטיפול עשוי להיות שונה מאוד בין ילד לילד. באופן כללי טיפול בקשיי אכילה יהיה במרבית המקרים טיפול מקיף (מתייחס לכל ההיבטים הקשורים לקושי של הילד), ממושך ואינטנסיבי ומחייב שיתוף פעולה של המשפחה. טיפול יעיל ישנה לא רק את מגוון המאכלים שהילד אוכל אלא כיצד הוא יושב לאוכל, מי יושב איתו, מה קורה לפני ואחרי האוכל.

יש לך משהו להגיד? קדימה, להשאיר תגובה!

XHTML: You can use these tags: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>